בעידן הנוכחי שבו הטלוויזיה הלינארית הולכת ומאבדת אחיזה בקרב קהל היעד שלה ( בעקר הילידים הדיגיטליים ), קשה למצוא תכניות שיגרו אותך באמת ויגרמו לך לחכות להם לפני שידור. ולחשוב עליהם אחרי השידור .
הערוצים המסחריים הרימו ידיים. הם משדרים סלט של שעשועונים וריאליטי . סלט דלוח ומיותר . על רקע הריק התכני המאפיין את הישורת האחרונה של תעשיית הטלויזיה הלינארית , יש כוכב אחד זוהר . בעצם אנטי כוכב. הוא לא יפה, הוא לא חטוב, הוא לא ממש סלב. אז מה יש בו ברוני קובן שיוצאים לו כאלו מעדני טלוויזיה ? נראה לי שהתשובה נעוצה באישיות שלו – הוא אנושי, הוא מצולק, הוא מקשיב ובעקר הוא איש מאוד סקרן. כאשר הוא מארח ידוענים לפגישה אישית הוא ממש מתעניין בעולמם , בעברם, בחולשותיהם . כאשר הוא עולה לחמישה ימי שתיית מיץ ירקות במצפה אלומות , הוא מתענה אבל ממש מסוקרן מכל סיפור אנושי בו הוא ניתקל תוך כדי הרעבה עצמית. הוא מסתקרן וגורם לצופים להסתקרן .
טלוויזיה זה מדיום שאמור לרגש ולהניע אותך למחשבה. גם אם היא קצרת טווח. רוני קובן יודע לעשות זאת יותר מכל כוכבני האינסטנט שגדלו בערוצים המסחריים. אנטי כוכב. שווה לכם לעקוב אחריו.תהנו
כתיבת תגובה