אסטרטגיית הפצת מידע בזמן איום קיצוני

בתקופות של איום חיצון – קיצון , מוטל על הגורמים הרלוונטיים במימשל המרכזי להפיץ סט של הנחיות ומידע לכלל האוכלוסיה ולעקוב אחרי הפנמתם והטמעתם .

הצלחה של דיפוזיית המסרים וההנחיות מבוססת על שני גורמים :

1. אסטרטגיית הסברה מסודרת ואחידה

2. התאמה של אסטרטגית הפצת המידע לערוצי התקשורת המשרתים קהלי יעד שונים באוכלוסיה.

 
הטלטלה העוברת על העולם בימים אלו מראה שמדינת ישראל לא הגיעה ערוכה ומאורגנת מבחינת שני פרמטרים אלו. מערך ההסברה של ישראל סביב הנחיות להיערכות מפני המגפה אינו אחיד, אינו ברור ולעיתים נראה כמו אוסף של מקורות מידע המייצרים מסרים סותרים ואף משדרים תחושה של מאבקי כוח בין גורמים שונים ( מי צודק ? בנט? ביבי? מנכ״ל משרד הבריאות ?) 
גם מבחינת שימוש נכון באמצעי התקשורת לא נעשתה חשיבה מקצועית ומעמיקה . השימוש הנרחב בטלוויזיה ובאמצעים דיגיטליים לא לקח בחשבון שתי אוכלוסיות גדולות וחשובות : המיגזר הערבי ו המיגזר החרדי. 

הפצת הנחיות ומידע באמצעות ערוצי הטלוויזיה לא לקחו בחשבון שהמיגזר החרדי אינו נחשף ברובו לטלוויזיה . גם השימוש הנרחב בווטסאפ ( התראה על התקרבות לנושא נגיף למשל) גם הוא לא לקח בחשבון שלהרבה חרדים אין נגישות לתוכנה זו. דוגמאות אלו יכולות להסביר את העובדה שהמיגזר החרדי איחר להפנים ולהטמיע את ההנחיות. זו הסיבה לריבוי מקרי הידבקות ובנוסף יצר גל עכור של התנפלות מכוערת על מיגזר זה .
הגיע הזמן להקים גורם הסברה ממשלתי מקצועי שיהיה אחראי להסברה כלפי חוץ ופנים הימי שגרה ובימים מורכבים .