בחירות 2021 – האם המפלגות צריכות לחזור לכיכרות ?

נאמני ביבי מתחרים ביניהם לאחרונה מי היה הראשון שהמליץ למנהיג לחזור לאסטרטגיית העצרות בכיכרות . ואכן , במהלך קמפיין נתניהו נגד גדעון סער בילה ביבי לא מעט במפגשים עמוסי יצרים עם חברי הליכוד במטרה להביס את סער . התוצאות היו מאוד טובות מבחינת נתניהו – ניצחון מוחץ שאינו משאיר מקום לשאלת הובלתו של ראש הממשלה בכל מה שקשור לחברי המפלגה. אך נשאלת השאלה אם לאסטרטגיית הכיכרות יש משקל מכריע בעידן הדיגיטלי ?

התשובה היא שאולי יש לזה ערך מבחינת הצבע הנכון שיחזור ללחיי הליכודניקים אבל לא הרבה יותר מזה. בעידן הדיגיטלי , כל מה שקובע הוא התרומה של המהלך (כל מהלך) לויברציה שעשויה להתרחש בתיבת התהודה הדיגיטלית. אם החומרים היוצאים מהעצרת בככר , ישולבו נכון ברשתות החברתיות ויזכו לתהודה הנכונה תוך כדי התנעה של הפצה וירלית ואורגנית – אז יש לזה ערך. אם הצילומים מהככר יגרמו לקהל היעד להפוך למקדם אקטיבי של התוכן הנבחר – יש בזה טעם. אבל אם המפגש היצרי בככר נשאר במסגרת הככר – הרי אין לזה שום משמעות ו/או השפעה על מיליוני האזרחים שאמורים להכריע את גורל העם הזה

תפקידם של אנשי הקמפיין – כמו גם של אנשי קריאיטיב בסוכנויות פרסום – הוא לייצר תוכן אפקטיבי לתיבת התהודה החברתית ( תפקידם המסורתי של אנשי קריאיטיב – להמציא סיסמאות וקליפים קופצניים – כבר לא רלוונטי) . כאשר התוכן המהדהד מגיע ליעודו , קיימים שלושה תרחישים של תגובה מצד קהל היעד :

1. הסגמנט הנחשף – אנשים שאינם אקטיביים אבל קוראים את המסרים וצופים בוידאו המופץ.
2. הסגמנט המעורב – מגיבים,משתפים , מהדהדים את המסרים ברשת
3. הסגמנט המחוייב – במקרה של מהלך שווקי מסחרי , אלו האנשים שיספקו יותר מידע על עצמם, יגלו עניין במוצר ויהפכו ללקוחות . במהלך פוליטי אלו האנשים שיהפכו לאקטיביים בקמפיין הבחירות עצמו. אלו הם ה"גדודים" החדשים והמחוייבים של המפלגות (מפלגת יש עתיד השקיעו רבות בשלב זה של היחסים והצליחו להגיע לכמות מחוייבים יפה)

מפלגות הבוחרות באסטרטגיה זו חייבות להטמיע כלי מדידה בכדי לדעת לצבוע את שלושת האשכולות האלו. ברגע שנצבעו , כל אשכול יתחיל לקבל מסרים שונים המיועדים לו.