עם השנים , השוליים נעים למרכז. מה שהיה קיצוני אתמול הופך להיות מקובל וסטנדרטי היום. מה שנראה לנו מוזר וסהרורי בעבר, יהיה הטרנד השולט מחר. וגם הפוך – מה שנראה מקובל בעבר , לפעמים נראה לנו בהווה כתופעה מטורללת .
זה קורה בתחום הפוליטי, חברתי , טכנולוגי וגם התחום השווק :
בעבר , אם מישהו צלצל אלינו הביתה וניסה למכור לנו משהו – הוא היה זוכה לרמת קשב סבירה מצידינו.
היום – פנייה טלפונית מסחרית לנייד שלנו , ממישהו שאנחנו לא מכירים – תתקבל בבוז או בסינון .
אם חברה תעשה פעילות טלמרקטינג ותפעיל צי של טלפנים שיצלצלו לביתנו – המותג ייתפס בעינינו כמשהו מיושן ולא מעודכן.
כבר עכשיו, צעירים בארצות הברית ״צובעים״ מותגים המפרסמים בטלוויזיה כמשהו מיושן. זו עדיין תופעת שוליים אבל , כמו שטענתי , מה שנמצא בשוליים היום, ינוע במהרה למרכז ויהפוך לטרנד השולט.
זה מתחבר לתחום של יחסים בין מותג וצרכנים – קיימת תנועה מסוג זה.
כאשר מישהו מצלצל לנייד שלנו – הוא מפריע לנו. ואז נשאלת השאלה : באיזו זכות? האם ניתנה הרשאה למהלך אינטרוסיבי מסוג זה. לא יקח עוד זמן רב עד שהתגובה האינטואיטיבית הזו , תנוע מהשוליים למרכז – במילים אחרות -תשפיע על תעשיית הפרסום בטלוויזיה. כאשר מותג יפציץ אותנו בפרסומות לשמפו במבצע (למרות שאנחנו קרחים) התגובה תהיה דומה – למה אתה מפריע לנו באמצע הסרט ? האם ניתנה הרשאה לשווק ? האם ביקשנו ממך לפנות אלינו ? איזו הצעה יש לך שמצדיקה את העובדה ״שהוצאת״ אותנו לחמש דקות הפסקה כפויה באמצע התכנית ?
תופעות וטרנדים שווקיים נעים מהשוליים למרכז.
זו אולי התנועה המשמעותית ביותר הקשורה לשינוי התרבותי – תפיסתי שעובר על כולנו בעידן הדיגיטלי .
תנועות כגון אלו כירסמו בתעשיות כמו טלמרקטינג, עתונות ורדיו. התחום הבא שיזכה בקרוב לכתף קרה מצד צרכנים הוא תחום הפרסום בטלוויזיה הלינארית.
כתיבת תגובה