תנועות הזיפזופ הופכות לאחרונה תכופות ועצבניות יותר. ערוצי הברודקאסט עסוקות בהתחנפות חלולה באמצעות תכניות אוכל וריאליטי. הם יודעים שהקהל החשוב באמת למפרסמים ( דור Z & Y) כבר לא מגיע לביקורים משמעותיים בטלוויזיה הלינארית. הקולגות שלהם אמרו להם שצעירי הדיגיטל יצפו בזמן אמת ( שבו משודרות פרסומות) רק בתכניות ריאליטי. כל שאר הז'אנרים עברו מזמן לתצורת צריכה של צפייה מאוחרת או בפלטפורמות אחרות .
אז זה מה שהם עושים – אנשי היצירה והאסטרטגיה בחברות הטלוויזיה שלנו הפכו ל One Trick Pony – נצמדים לטריק האחד שאמור לעבוד . אבל זה לא עובד. הז'אנר של הריאליטי מאבד אחיזה. אין טעם להציף את המסך עם עוד תכנית מוזיקה או עוד יצירת אוכל עם אותם פרצופים ואותם ריחות. החברים המערוצים 12 ו 13 הרימו ידיים. ההפסדים נערמים, הרגולטור מערים קשיים במצוות המשפחה והקהל הצעיר זנח את הסחורה שלהם.
מה הם יכולים לעשות ?
הגיע הזמן לשנות פרדיגמה ולהפוך מחברת טלוויזיה לחברת תוכן. זה אומר יצירת תכנים לכל הפלפורמות , לדוגמא יצירות קצרות למובייל, יצירות אינטראקטיביות המייצרות שיתופים לרשתות החברתיות והכי חשוב, יצירות מקוריות לשוק הבינלאומי.
במקביל נדרשת הטמעה של טכנולוגיות שיאפשרו עבודה בתקציבים נורמליים – במקום מפלצות הריאליטי.
ללא מהלך אסטרטגי מסוג זה, אין לחברות אלו סיכוי לחזור לרווחיות . שינוי מהותי – כולל שינוי בתמהיל כוח האדם שלהם – הוא הסיכוי היחיד לחזור להיות חברות עיסקיות עם אופק מעניין.
בנוסף כדאי לשלב בסיסי הכנסות נוספים . תם העידן שבו ניתן להישען רק על הכנסות מפרסום.
כתיבת תגובה