דור המסכים ( Z ) הם אלו שנולדו אחרי שנת 1995 ומאופיינים בכך שהם נולדות לעידן של ריבוי מסכים ( 13 אחוז יותר הפרעות קשב בהשוואה לדור שלפניהם) . הם יצרני תוכן טבעיים ( מרבית הוולוגרים והיוטיוברים שייכים לדור הזה ) , הם הקהל המוביל בכל מה שקשור למובייל שופינג והם בעקר – נמנעים מטלוויזיה לינארית ושונאים פרסומות.
69% מבני דור ה-Z חושבים שפרסומות מפריעות, ומכיוון שהם מדלגים לעתים קרובות בין שלל מכשירים (סמארטפון, אייפד, מחשב נייד וכו'), הם התרגלו פשוט לפנות למסך אחר בזמן שפרסומות רצות בטלוויזיה שלהם ברקע. יש מחקרים שמסמנים את הטרנד הבא – ילידי הדור הזה תופסים מותגים שמפרסמים בטלוויזיה – כמותגים מיושנים .
הטלוויזיה היא קצת רחוב חשוך חד סטרי.
כצופה, אתה נתון לחסדי עורך כזה או אחר. אין מעורבות , אין דיאלוג אמיתי, ובעולם ההיפר-חברתי שלנו, זה קצת מבלבל עבור דור ה-Z. הם גדלו וחשבו שמפגשים חברתיים באינטרנט הם נורמליים כמו מפגשים חברתיים בבית הספר. המחשבה פשוט לשבת בשקט על הספה ולצפות במסך ללא אינטראקציה לא נשמעת להם הגיונית.
%34 מילידי הדור הזה דווקא רוצים שמותגים יפנו אליהם וייצרו איתם אינטראקציה ברשתות החברתיות או בכל פלטפורמה נגישה אחרת. הם מקלים על מותגים להיות מעורבים באמצעות האשטאגים ומילות מפתח
הזמן חשוב לדור ה-Z, וכל שנייה חשובה. אז עבור המותג שלך לבקש מהם לעצור הכל ולצרוך פרסומת של 30 שניות היא בקשה מוזרה והתגובה שלהם היא התעלמות. בעידן הדיגיטלי , הקרב המשמעותי עבור מותגים הוא הקרב על רמת קשב של לקוחות פוטנציאליים. הבעיה היא שללקוחות האלו ממש לא מעניין מה יש למותג לומר על עצמו. מעניין אותם מה יש לאנשים אחרים לומר על המותג שלך ובעקר – איזה ערך המותג מייצר עבורם . במילים אחרות – תוכן.
כתיבת תגובה