עד כמה חשוב עבור מפלגות פוליטיות לשלב האזנה לקהל באסטרטגיית ההשפעה שלהן?
ובכן, מאוד! אבל לפני שנסביר למה בדיוק, חשוב קודם להבין איזה קולות יש כאן ששווה להאזין להם בכלל. בגדול, אנחנו מדברים על 'קול הצרכן' (VoC) ועל 'קוול העם' (VoP). בשני המקרים הכוונה היא לתהליך של האזנה, מעקב וניתוח משוב, דעות, העדפות, מגמות וציפיות של קהלים בנוגע למפלגה פוליטית. התהליך הזה הוא לא פחות מקריטי עבור אנשים פוליטיים שמעוניינים לקבל תובנות חשובות ולעצב בחכמה את אסטרטגיות השיווק וההשפעה שלהם.
אבל רגע, בואו נעשה את זה מסודר. נתחיל מהשלבים הדרושים להטמעה של מתודולוגיות VoC.
1. לעודד אותם לשתף את העמדות והתגובות שלהם בערוצים השונים. הכוונה היא לסקרים, פלטפורמות סושיאל או לשאר הנכסים הדיגיטליים של המפלגה.
2. ללקט מהם דאטה. כלומר, נתונים מקיפים שיתנו תמונה מדויקת של המגמות, הדעות, ואפילו המונחים הפופולריים שאנשים משתמשים בהם עכשיו.
3. לפענח אותם. זכרו שדאטה ונתונים זהו רק חומר הגלם. בתוכו יש לחפש דפוסים או מונחי עוגן של כל קבוצה כדי לזהות תובנות מרכזיות ונרטיבים, וכדי להבין מהר איזה תחומים יש לשפר.
4. להטמיע את הקולות שלהם. כלומר, להשתמש בהם באסטרטגיית המסרים. זהו בעצם השלב שבו אתם מיישמים את מה שלמדתם. התובנות שאספתם מניתוח התנהגות הלקוחות אמורות להוביל לשינוי במסרים שלכם, בשירותים שאתם מציעים, או ממש במדיניות כולה. כשזה מצליח, אתם למעשה מתאימים עצמכם לציפיות של קהל היעד.
5. לשמר אותם. זה לא פשוט, אבל טיפוח תקשורת מתמשכת עם לקוחות עוזר להם לשמור על המעורבות שלהם עם הרעיונות, התובנות והמסרים המעודכנים שלכם.
שנעבור לדבר על הבנת 'קול העם' (VoP)?
בכל זאת, מדובר בכישורים חשובים מאוד למפלגות פוליטיות מכמה סיבות. למשל:
1. התאמה לצרכי הציבור. אם מבינים את 'קול העם', מפלגות פוליטיות יכולות להציג מדיניות שמתאימה לצרכים והרצונות האמיתיים של הבוחרים. התאמה כזאת יכולה להוביל להגברת התמיכה הציבורית.
2. קמפיין ממוקד. מפלגות פוליטיות מוציאות הון עצום על קמפיינים. מומלץ מאוד שלא לצאת לדרך על סמך תחושות בלבד, אלא רק אחרי שהתאמתם את הקמפיין לנושאים הדחופים ביותר של קבוצות דמוגרפיות שונות. בסופו של יום, אנשים רוצים מענה למה "שכואב" להם, והכרה בכך תמקסם את המעורבות והתמיכה שלהם.
3. התאמת מסרים ובניית אמון. אם יודעים אילו נושאים זוכים לרמת קשב גבוהה בקרב הבוחרים, קל יותר להתאים את המסרים של המפלגה. על הדרך גם מרוויחים את אמון הציבור שמרגיש ששומעים אותו, ומחזקים את ערך האמינות של המפלגה.
4. לגיטימציה וניהול משברים. באופן טבעי, החלטות שמשקפות את רצון העם תמיד ייתפסו כלגיטימיות וצודקות יותר. אם בכל זאת נקלעתם למשבר, הבנת הסנטימנט של הבוחרים יעזור לקבל החלטות שיטיבו איתם, ובכך להפחית תגובות נגד מיותרות.
5. קידום לכידות והפחתת קיטוב. מסוג הדברים שקורים כאשר מנהלים נכון טקטיקה של הבנת 'קול העם'. נוצות שכל מפלגה בימינו היתה שמחה להתהדר בהן.
6. העצמה ושיפור מתמיד. כשאנשים מרגישים שמקשיבים להם ומיישמים את מה שהם אומרים, מתקבלת אצלם תחושה של העצמה והשתתפות בתהליך הדמוקרטי. בתמורה, המפלגות יכולות להשתמש במעורבות הזאת כדי לקבל משוב מתמיד, מה שיאפשר להן לשפר אסטרטגיות ולשייף את המדיניות שלהן.
לסיכום, אי אפשר להפריז בחשיבות של שימוש במתודולוגיות VoC או VoP כדי להיות מעודכנים, אבל גם חשוב לזכור שרק להקשיב לא יספיק כאן. למעשה, לשאול מישהו מה מפריע לו – או דרוש לו, או חשוב לו – ואז לא לפעול בהתאם, רק ישיג את האפקט ההפוך. זה אומר שאחרי ההקשבה, הניתוח וההבנה של המידע, מגיע החלק של היישום. נכון, לא המלאכה הפשוטה ביותר שיש, אבל כן כזאת שאפשר להתמקצע בה ולהגיע לרמות גבוהות מאוד.
למידע נוסף בתחום זה , אתם מוזמנים לחברת www.hive-impact.com – המפתחת פתרונות טכנולוגיים להיכרות עם קבוצות שונות בחברה הישראלית ובנייה של אסטרטגיות השפעה.
כתיבת תגובה