אחת הטכניקות הוותיקות ( וגם שנויות במחלוקת) ליצירת קמפיין יעיל , זו טכניקת ההפחדה . חברות הנוקטות בטקטיקה זו עשויות להציג ביצועים טובים מבחינת מודעות , זכירות ואף תגובות רצויות. יחד עם זאת מחקרים מראים שהטקטיקה זו עלולה לגרום לאנטגוניזם ולהתעלמות ( מתגוננת ) מהמסרים הלא נעימים.
מטבע הדברים, מטרת קמפיינים המבוססים על הפחדה , היא בדרך כלל להוביל להימנעות מהתנהגות מסויימת ולא לגרום להעדפה או קנייה של מותג מסויים. "תקופת הנגיף 2020" עדיין לא הסתיימה אבל כבר עכשיו ניתן לומר שאינדקס החרדה עלה פלאים ויצר אצל חלק מהאוכלוסיה טלטלה ריגשית שיכולה להשפיע עליו בצורה מהותית.
חרדה המבוססת על חוויה מטלטלת מסוג זה , יכולה להיות קרקע פוריה לצמיחתן של תנועות חדשות והתחזקותן של תנועות וטרנדים קיימים.
אוכלוסיית העולם נחרדה מהנגיף שכזכור משוייך מבחינת תפיסה צרכנית לאכילת בשר – עטלף – מה שנראה לרובינו מאכל בלתי ראוי כמובן , מה שמגביר את תחושת הגועל והסלידה.
חיבורים אסוציאטיביים בשילוב החרדה שכנראה תישאר צרובה בזכרון תושבי העולם – הוא המנוע המושלם עבור תנועות של טבעונים ברחבי העולם להכות בברזל בעודו חם. זה יקרה כנראה עם תחילתו של מהלך היציאה של העולם מהמצב הנוכחי ומההלם של החודשים האחרונים.
חזרתו של העולם לשגרה צרכנית , תהיה גם תחילתו של קמפיין ההפחדה הטבעוני . שלא לומר מהלכים יחצניים ופעילות ברשתות חברתיות . ואם זה לא יצלח , הם תמיד יוכלו להיצמד לאסטרטגיה הפולנית ״אמרנו לכם״.
כתיבת תגובה