בתעשיית הפרסום האמריקאית זו תופעה לא חדשה . בשוק הישראלי זה כבר התחיל : אנשי קריאיטיב ,שפעם עמדו בתור בכדי לקבל משרת ארט/ קופי במשרדי פרסום , מחפשים את דרכם לחברות הייטק. החלום לעבוד בסוכנות פרסום התחלף במרדף אחרי משרה נחשקת בחברות טכנולוגיה. מה המניעים של טרנד זה ? מה קוסם לאנשים מוכשרים במעבר "מארץ הבריפים" לנחלת ההייטק ?
- תחום ההייטק מציע לאנשים יצירתיים סוג אחר של עשייה – מדובר בעבודת קריאיטיב המחוברת למוצר במקום קריאיטיב שמספר על מוצר. החיבור בין מוצר מוחשי, טכנולוגי, מתפתח לבין החשיבה היצירתית של איש קריאיטיב הופך את התוצר למהותי יותר ובעל נוכחות ארוכת טווח. אנשי קריאיטיב בחברות הייטק מרגישים שהם חלק ממשהו אמיתי ומוחשי. לא חלק ממכונת עיסקי האוויר המאפיינת את ענף הפרסום.
- תנאים. חברות הייטק – גם אם הן קטנות ובתחילת הדרך – מגובות על ידי קרנות הון ומשקיעים המעניקים להן עומק פיננסי המאפשר להגיע לסטנדרטים של שכר שענף הפרסום כבר לא יכול לספק. שלא לדבר על התנאים הנלווים ( מי אמר "תו ביס" ולא קיבל?)
- עתיד. משרדי הפרסום במתקונת הנוכחית שלהם – יצורים החיים על עמלות מדיה – יעלמו באופן הדרגתי מן העולם. אנשי היצירה מבינים זאת ומחפשים תעשיות עם אופק וורוד מותר.
- באופן כללי ( טיפ אחד קטן מצידנו….) – עדיף לעבוד בחברת מוצר מאשר בחברה הנותנת שירותים. היכולת לייצר בידול בתחום השירותים היא מוגבלת יותר ,לא סתם השוק מוצף בסוכנויות פרסום/ יועצים/ חברות סושיאל . במקום שאין בידול , מתחילה להיות מלחמת מחירים . בהחלט לא מקום טוב להיות בו.
- מודלים של תיגמול. חברות ההייטק מציעות לאנשים טובים חבילת תיגמול הכוללת שכר, תנאים נלווים וחבילת אופציות ( תמיד טוב לחלום). משרדי הפרסום לא מציבים תחרות נאותה בתחום התיגמול.
- עבודה בשוק בינלאומי . כל חברות ההייטק מכוונות את עצמן לעולם הגדול. לא לשוק המקומי. משרדי פרסום לא יכולים להבטיח לאנשים מוכשרים אופק מהסוג הזה.
- תרבות טיפוח עובדים . חברות ההייטק לימדו את עצמן להשקיע במשאב היקר ביותר שלהן – העובדים המוכשרים שלהן. ההייטק מטפח תרבות של long life learning ובכל שלב מכשיר את עובדיו לשלב הבא של צמיחת החברה. התרבות הארגונית של מרבית משרדי הפרסום בישראל לא מעודכנת ולא משקיעה בעובדים לאורך זמן.
כתיבת תגובה