תפקידו של מנהל השווק הפך למורכב במיוחד בעידן הדיגיטלי – כבר לא מספיק להרים שאלטר על קמפיין טלוויזיה ולקוות לטוב. ניהול שווק הפך לתפקיד המחייב ניהול צפוף של דיסציפלינות שונות והפעלה של שכבות פעילות רבות בו זמנית .
מנהלי שווק צריכים לנהל פעילות מיקרו סגמנטלית במגוון פלטפורמות : פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, מובייל, אתר הבית, בלוג ,חנות סחר וכדומה.
פעילות חוצת פלטפורמות זו צריכה להיות מגובה בידע והבנה בתחומי עשייה מגוונים כגון וידאו , UI, UX , אסטרטגיות תוכן, הבנת עולם המשפיענים , יכולות עבודה עם ביג דאטה , יכולות מדידה והפעלה של טכנולוגיות קלילות העומדות לרשות עולם השווק החדש ( AR/AI וכדומה) .
בנוסף לכל אלו , נוספה לאחרונה דרישה להתייחס לכל לקוח פוטנציאלי – כאל פרסונה מרובעת ( Quartet) שבה צריך לטפל : כבר לא ניתן להתייחס לאדם המתאים למוצר שלנו כאל צרכן בלבד .
- צריך לצבוע אותו כפוטנציאל הכרחי כצרכן – שיקנה את המוצר שלנו
- משתתף – שיהיה שותף ליצירת תוכן או משוב הקשור למוצר שלנו
- משתמש – יקרא את התוכן שלנו, יבקר באתר שלנו, יוריד את האפליקציה שלנו וישתמש בה ויהיה חבר או עוקב ברשתות החברתיות
- מקדם מותג – הציפייה היא שאותו פרסונה לא רק יקנה את המוצר ויבקר בנכסים הדיגיטליים שלנו אלא גם שיהפוך למקדם מותג – בעקר באמצעות הפצה של התוכן שלנו.
כל אחת מארבע צלעות הפרסונה הזו , צריכה לקבל תכנית עבודה מצד מנהל השווק . אחרת המותג לא עושה עבודה נכונה – אם הפרסונה לא תהפוך למשתמש – לא תתקיים מערכת יחסים ארוכת טווח עם המותג. אם הפרסונה לא תהפוך למקדמת מותג – לא מתקיים התנאי הבסיסי של שווק דיגיטלי יעיל ( לקוחות הם ערוץ השווק האופטימלי עבורכם).
כתיבת תגובה