עם התפתחותן של טכנולוגיות טירגוט מדוייקות , חוזר לשולחן דיון שהעסיק בעבר לא מעט מאנשי ענף הפרסום : מה המשקל הסגולי של יצירתיות במהלכים שווקיים ? עד כמה כדאי למותגים להשקיע בתחום זה , לעומת תחומים כמו טירגוט ושינוע צרכנים למקומות שיש בהם סיכוי גבוה להצלחות עיסקיות.
תארו לעצמכם את התרחיש הבא : מותג – למשל סופרפארם – יכול לפלח את האוכלוסיה הרלוונטית לו עד לכדי יכולת "להגיע" לגבר בן 40, גר בצפון תל אביב, הסובל מנשירת שיער, מתעניין מאוד במוצרי טיפוח טבעיים, שרכש בשנה האחרונה תכשירי שיער בעלות כוללת של 4000 ש"ח. עוד ידוע שאותו גבר מסוקס הוריד את האפליקציה של סופר פארם ומבקר בחנויות טבע דיגיטליות אחת לשבוע.
כל מה שסופר פארם צריכה לעשות זה להגיש לו הצעה רלוונטית לקניית מוצר מתאים – עכשיו. אולי בתוספת אינסנטיב ראוי.
מה מתקיים כאן ?
- רלוונטיות – יש
- כוונת קנייה – יש
- כוח קנייה – יש
- תשוקתיות לקטגוריה = פתיחות – יש
- צורך נתפס – יש
כל התנאים ההכרחיים לקיומו של מהלך שווקי – מכירתי מוצלח קיימים. אין צורך ביצירתיות וזיקוקים. רק להגיע לאדם הנכון, בזמן הנכון, עם המידע והמוצר הנכון.
יש שיאמרו שזה תרחיש קיצוני של פילוח/ מידע/ הגעה.
יכול להיות, אבל אנחנו ממש לא רחוקים משם – כבר היום פלטפורמות כמו פייסבוק וגוגל מאנדקסות אותנו לעומק.
ולא רק זה – פייסבוק מזמינה אותנו לייצר קמפיינים מפולחים מאוד תוך שימוש בדשבורד שלה וללא כל צורך בקריאיטיב מקצועי מידי.
למעשה , האסטרטגיה של פייסבוק היא למשוך אליה מפרסמים ( עם פוקוס על SMB's) שיעבדו איתה ללא משרד פרסום. פייסבוק היא לדעתי, הנציגה המשמעותית ביותר של הגישה הממזערת את משקלו הסגולי של הקריאיטיב בתהליך השווק.
בעתיד הלא רחוק, יכולות טירגוט והגעה עד רמת הפרט – תהיינה נחלת הכלל. אז גם יוכרע הדיון לגבי מידת החשיבות של יצירתיות בהשוואה להגעה וטירגוט.
אז מה זה אומר לגבי משרדי פרסום שהתגאו תמיד בטאלנטים היצירתיים שלהם ? זה הזמן להטמיע אסטרטגיית ערך שונה ולבדל את עצמם בשכבות של טכנולוגיה, תוכן, פלטפורמות הגעה ופתרונות מדידה אטרקטיבים.
כתיבת תגובה