סימנים לקריסה של חברות מדיה. מי יעלם ? מי ישרוד ?

במהלך השנים האחרונות , עוברות חברות המדיה ברחבי העולם גלי פיטורים וקיצוצים. הצונמי הזה , התחיל עם העתונות הכתובה ( בשנה האחרונה נסגרו 40 עתונים באנגליה ) ולא פסח גם על חברות מדיה דיגיטליות שחלקן קורסות לנוכח התחרות הקשה עם הרשתות החברתיות.

מה הסיבות לקריסה של התעשייה ?

1. קהל צרכנים הולך ומתמעט. הילידים הדיגיטליים לא צורכים כמעט תוכן בפורמט המסורתי . הכוונה היא לא רק לעובדה שהם לא צורכים עתונות כתובה, אלא  גם לטרנד של הימנעות מביקורים תכופים באתרים של השחקנים המקומיים . צעירי דור ה Z צורך את התוכן הרלוונטי תוך כדי תנועה ברשתות החברתיות . צריכת תוכן בפורמט של מקור מסר אחד מול נמענים רבים , מפנה את מקומו לפורמט של    Many to Many  – ליקוט מידע מחברים . מבחינת צעירי דור ה Z , זו הדרך הנכונה ללמוד על העולם. אין צורך להגיע לפאבלישרס המסורתיים בכדי להתעדכן בתחומי החדשות, ספורט, אופנה, תקשורת , תרבות וכדומה.
2. פייסבוק מקשה על חברות מדיה לקדם את הנכסים שלהם באמצעות הרשת החברתית. במשך שנים השתמשו אתרים מקומיים בפייסבוק לצורך קידום התוכן שלהם. השינוי שנעשה באלגוריטמים של פייסבוק בתחילת השנה, סגר למעשה את אחד מצינורות השווק המשמעותיים של הפאבלישרס . הרשת החברתית מעדיפה לקדם תוכן גולשים ולהמעיט מקידומים של תכני חברות המדיה.
3. חברות המדיה המסורתיות – עתונות וטלוויזיה – אינן יכולות יותר להתקיים מפרסום לא חכם ( כזה שאינו מכיר את הצופה/ קורא ). תקציבי פרסום נודדים לפלטפורמות חכמות יותר ומטורגטות באופן יעיל ( פייסבוק, גוגל, אינסטגרם, סנאפצ'אט וכדומה) . אבל לא רק חברות המדיה המסורתיות בבעיה במובן זה, גם האתרים מפסידים את הקרב – 85% מתקציבי הדיגיטל בארצות הברית הולכים לפייסבוק וגוגל.
4. רגולציה . זה איום חדש יחסית. הרגולטור מצר את צעדיהם של כל השחקנים הדיגיטליים בכל הקשור לאיסוף מידע על צרכנים ושימוש בו לצרכים מסחריים. מדובר באיום הרלוונטי לכל הפאבלישרס כולל כל הרשתות החברתיות ואת אותותיו נראה במהלך השנה הקרובה.
5. הפרסום המסורתי שבו יש מקור מסר אחד ( מפרסם) משפיע על נמענים רבים, כבר פחות משפיע. הילידים הדיגיטליים איבדו את רמת הקשב לפורמט זה. את מקומו יחליף בשנים הקרובות פורמט של פרסום Many To Many ( בדומה לשינוי המתרחש בתחום צריכת תוכן ) . החלטות רכישה של מוצר או שירות יהיו מבוססים בעקר על חוויות שימוש אותן יציפו אנשים אחרים ברשת. מה שנקרא SPOQ – Social Proof Of Quality

מי מחברות המדיה ישרוד ? 

• אלו שיהפכו את עצמן לחברות תוכן ויתנתקו מההגדרה של destination site . התוכן של חברות מדיה חייב לחיות במקומות שונים בהם הקהל שלהם קיים. אין טעם להתעקש להביא קהל לתוכן שלכם. ניתן להביא את התוכן לקהל שלכם.
• אלו שישנו את תמהיל המודלים העיסקיים. חברות מדיה חייבות להוסיף מקורות הכנסה – כגון – כניסה מסודרת לתחום מסחר אלקטרוני, הצעה של תוכן מקורי ואטרקטיבי בתשלום, הצעת שירותים בתשלום וכדומה.
•  חברות מדיה חייבות ליזום יכולות טירגוט שאינו מבוסס כולו על שימוש בנתונים שנאגרים על צרכנים ( טירגוט קונטקסטואלי למשל)
• הטמעה של תוכן Many to Many . חברות שיציעו לקהל שלהם שותפות אמיתית ביצירת התוכן יוכלו לצלוח את הצונמי הזה.
• מיקרו סגמנטציה. חברות מדיה צריכות לפרק את עצמן לאוסף מיני פאבלישרס יעילים שפונים לקהל מאוד מאופיין.