מאפייני צריכת מדיה בתקופות של איום חיצוני

מדינת ישראל , כמו מדינות העולם כולו – נמצאת בימים אלו במצב של מה שנקרא ״ איום חיצון – קיצון״. איומים מסוג זה מאופיינים במספר דברים המשפיעים על התנהגותנו :

1. איום חיצון קיצון מאופיין ברמה גבוהה של אי וודאות

 2. איומים מסוג זה גורמים לתחושת איבוד קונטרול אצל מרבית האוכלוסיה

 3. איומים אלו הופכים את אוכלוסיית היעד לחוקרים . היכולת שלנו להעמיק בתוכן ומידע הקשורים לאיום היא גבוהה בהרבה בהשוואה לרמת הקשב שלנו לתוכן אחר בזמני שגרה 

4. איום חיצון-קיצון מחזק באופן טבעי את הרצון שלנו למצוא חיזוקים ותמיכה קהילתית . 

5. אצל חלקינו מתחזקת הציפייה למנהיגים חזקים או אנשי מקצוע מרשימים שעליהם נוכל ״להישען״ .

איך מגיבות אוכלוסיות שונות למקרי חיצון קיצון ? ניתן למצוא התפלגות מעניינת החוזרת על עצמה – פחות או יותר – בתקופות של איןם חיצון-קיצון. כאשר מסתכלים על תגובות האוכלוסיה בדרך כלל קיימת התפלגות פעמונית לתופעות אלו :

25% בערך הם אלו שנמנעים או מתכנסים באופן כמעט מיידי עם החשיפה לאפשרות לאיום הקרב. סימנים ראשונים של איום חיצון-קיצון יגרמו לסגמנט זה להימנע – במקרה הנוכחי – הימנעות מלצאת למסעדות, פאבים, קניונים כמו גם הימנעות מטיסות וטיולים. אלו הם הנמנעים הראשונים .
50 אחוזים מהאוכלוסיה נמנעים בהדרגה . עם הפיכת האיום ליותר מוחשי , מגיע גל הנמנעים הבא אשר באופן הדרגתי ומהיר יחסית מצטרף לקבוצה הראשונה של הנזהרים או הנמנעים.
הקבוצה האחרונה היא קבוצת הנמנעים המאוחרים או כאלו שנמנעים מהימנעות. בערך רבע מהאוכלוסיה שייך לסגמנט זה . קהל זה מתעלם ממרבית ההנחיות וההמלצות הנוגעות לאיום ויעשו הכל בכדי להמשיך בשגרת חייהם. 
שלושת הסגמנטים האלו שונים אחד מהשני גם בהתנהגות המדיה שלהם :

• הנמנעים הראשונים – מכל הגילאים – נוטים בתקופה של איום חיצון קיצון – לחזור לצרוך את מרבית המידע שלהם מאמצעי המדיה המסורתיים
• הנמנעים המצטרפים – בתקופה הראשונה אחרי הצטרפותם לקהל הנמנע , סגמנט זה נשאב לחשיפה צפופה לאמצעי המדיה המסורתיים – בעקר טלוויזיה . אבל – קהל זה מגיע מהר יחסית לרוויה חדשותית ואז מוצא אלטרנטיבות שונות משידורי החדשות ( נטפליקס, אמזון פריים, יוטיוב ושאר רשתות חברתיות)
• קבוצת המסרבים להימנע או המאחרים להימנע נמנעים מאמצעי המדיה המסורתיים ומבלים את זמנם ברשתות החברתיות תוך ניסיון לא רק לקבל מידע באמצעות הרשתות אלא גם ובעקר להשפיע על חברים אחרים בקהילה .

ReplyForward