בתחום המדיה והתוכן – ובכלל בתעשיית הסטארט אפים – נהוג לבסס את הההכנסות על אחד או יותר מהמודלים העיסקיים המרכזיים הבאים :
1. פרסום – נכון להיום 87% מהאפליקציות בחנויות של גוגל ואפל מבססות את העסקים הקיימים או העתידיים על הכנסות מפרסום
2. מודל פרימיום ( FreeMium ) אומר שהאפליקציה או הגישה לשירות הם חינמיים , כמו גם שימוש בתוכן עד גבול מסויים. משלב מסויים או אם המשתמש מעוניין להרחיב את השימוש – עליו לשלם. מודל זה מאפיין חברות משחקים למשל המאפשרות למשתמש לשחק במשחק אבל בשלב מסויים "דוחפות" אותו לקנות אביזרים או הרחבות בכדי להגיע לחוויית משחק עמוקה ומרגשת יותר.
3. מודל דמי מנוי . זהו המודל האטרקטיבי ביותר למי שמעוניין לבסס תכנית עיסקית יציבה ונטולת זעזועים. חלק מהעתונים והאתרים האמריקאים – ניו יורק טיימס – למשל , עשו את השינוי הקשה הזה בצורה מוצלחת.
4. מודל מבוסס טראנזאקציות – חברת המדיה לוקחת חלק ממכירות שנעשו על הפלטפורמה שלה ( גם אם מדובר במכירת מוצרים שאינם שייכים לה). לדוגמא : פלטפורמה או חנות אינטרנטית המוכרת מוצרים ללקוחותיה.
במשך שנים ארוכות, שלט (ועדיין שולט) מודל ההכנסות המבוסס על פרסום בצורה מוחלטת.
בשנתיים האחרונות עלו הרבה סימני שאלה לגבי היעילות של מודל זה לשנים הקרובות. ערעור מעמדו של המודל נובע מתי סיבות :
- 85% מתקציבי הפרסום הדיגיטלי בארצות הברית מופנים לגוגל וקבוצת פייסבוק . נתח העוגה הפנוי שנשאר לרשותם של חברות המדיה והאתרים האחרים ,הפך לבעייתי ולא מספק. מרבית הפאבלישרס המסורתיים נכנסו למצוקת הכנסות מפרסום.
- הפרסום המסורתי שבו מקור מסר אחד מנסה לשכנע נמענים רבים באמצעות ערוצי תקשורת מסורתיים – מאבד לאט לאט מכוחו. היום כבר ברור שהשפעה של אנשים על אנשים יעילה באופן משמעותי יותר מאשר ההשפעה של פרסום מסורתי על צרכנים. כניסתם של משפיענים לתעשייה והפיכתם למיקרו פאבלישרס יעילים , מערערת גם היא את המודלים העיסקיים בעולם הפרסום.
שינוי מהותי זה, מצריך את שחקני התוכן לנסות לנוע בזהירות לעבר מודל עיסקי המבוסס על דמי מנוי. זה לא צעד קל וטרוויאלי . משתמשים הורגלו במשך שנים לקבל תוכן בחינם. מי שרוצה לעבור למודל עיסקי מתגמל מסוג זה, צריך לספק למשתמשים תוכן איכותי, בעל ערך ומבודל.
השוק האמריקאי כבר הרגיל את הלקוחות לשלם עבור תכנים בחלק מהקטגוריות :
71 אחוזים מהצרכנים האמריקאים משלמים דמי מנוי עבור תכני וידאו
29 אחוזים משלמים עבור שירותי מוזיקה
24 אחוזים משלמים עבור תוכנות
13 אחוזים משלמים עבור משחקים
10 אחוזים משלמים דמי מנוי עבור שירותי צריכה כמו Amazon Fresh
9 אחוזים משלמים עבור תכני חדשות אונליין
השוק הישראלי ,שבו כל שחקני המדיה מפסידים כסף , יצטרך גם הוא ללכת לכוון זה. אחרת נראה אתרים וחברות תוכן נסגרים או מתאחדים לצורך הישרדות. חלק משחקני המדיה כבר מיישמים מודל של חומת תשלום ( ווינט, גלובס, הארץ, דה מארקר ) . לא בטוח שזה יספיק להם בכדי לעבור לרווחיות . שווה להם לבחון כניסה משמעותית לתחום המסחר האלקטרוני. יש להם משתמשים וכוח אדם מתאים.
כתיבת תגובה