תפקידם של אנשי קריאיטיב בעידן הדיגיטלי

במשך שנים ארוכות התהדרו משרדי פרסום ביצירות של אנשי הקריאיטיב שלהם וחלקם מיצבו ובידלו את עצמם באמצעות שלל סיסמאות חכמות וסרטי תדמית עמוסי תקציב . תפקידם של אנשי הקריאטיב בעידן הדיגיטלי משתנה בהתאם לפורמולה המעודכנת של בניית מותג.

העידן הנוכחי מכרסם בחשיבותם של תוצרים יצירתיים של הדור הישן ( מישהו מכם מכיר את הסיסמא של פייסבוק ? מישהו ראה לאחרונה סרט עמוס כוכבניות מטעמן של חברות כמו גוגל או אמזון ?) . חברות חכמות , הגיעו למסקנה שאין טעם להשקיע משאבים מיותרים ביצירת סיסמאות והפקות מרובות רקדנים וזיקוקים. בעידן הדיגיטלי , מותג לא נבנה מתוך זה שהוא מדבר על עצמו . זה פשוט לא מעניין את הצרכנים .
מותג נבנה מתוך פעילות יעילה בשתי שכבות פעילות :

1. הענקת ערך רציף לקהל מוגדר . בדרך כלל מדובר ביצירת תוכן בעל ערך המטורגט באופן קבוע לקהל יעד מדוייק – עד לכדי יצירת מערכת יחסים ארוכת טווח המסייעת למותג לבדל את עצמו ולהוליך את הצרכן לאורכו של משפך הרכישה .

2. עבודה נכונה בתיבת התהודה – המקום שבו אנשים משפיעים ומושפעים , המקום שבו אנשים מחפשים לשמוע דעתם של אחרים . המקום שבו מתקיימת אינטראקציה והחלפת דעות סביב חוויות של צרכנים סביב המותג שלכם ו/או של מתחריכם. כל מה שצריך לעשות הוא להאכיל את תיבת התהודה בפעילוית או תוכן שיגרמו לאנשים להפוך להיות מקדמי מותג על ידי הפצה של הרעיון ו/או הפעילות ו/או התוכן.
אנשים יצירתייים שפעם יצרו סיסמאות , צריכים לעבוד בשתי השכבות האלו  – אנשי קריאיטיב עדכניים עוברים להתמקד ביצירת תכנים ויצירה של מזון לתיבת התהודה – מזון המעורר שיתופים ומעורבות . יצירתיות מסוג זה היא תנאי הכרחי להצלחת המותג ותנאי בסיסי לשמירת הרלוונטיות של מחלקות הקריאטיב בעידן הדיגיטלי.