נוכחות חוצת פלטפורמות של מותג או עסק היא הכרחית בכדי לשמור על סיכוי לדיאלוג עם מספיק אנשים במספיק צמתים רלוונטיים .
כאשר מדובר בקהל צעיר , החלק המשמעותי ביותר הוא השימוש והאינטראקציה באמצעות הטלפון החכם. מכשירים אלו הפכו בשנים האחרונות למחשבים קטנים בעלי עוצמה משמעותית המאפשרים לעשות כמעט כל דבר תוך כדי תנועה – קניות, צריכת וידאו, תנועה ברשתות חברתיות וכמובן פעילות עיסקית . לכך יש להוסיף את הנתון שמדובר במכשיר האישי ביותר שיש כיום למשתמשים המאופיין במידה של תלות ואפילו סוג של התמכרות.
כל זה הופך את המדיום הזה להכרחי מבחינת תמהיל הנוכחות הדיגיטלית של מותגים , חברות ועסקים.
כאשר בית עסק או חברה מקבלת החלטה להיכנס ברצינות לתחום המובייל יש צורך לעבור מספר שלבים משלב הרעיון עד שלב ההצלחה :
- קביעת הצורך – אנשי השווק או התוכן של החברה צריכים להגדיר על איזה צורך הם מתעננים לענות עם פיתוח האפליקציה , למשל מענה על צורך בסיס, תרומה לחיים קלים עבור קהל מוגדר, חסכון בכסף או זמן, כיף, אפליקציה המאפשרת פעילות קהילה, קשר חברתי,העשרה מידע, העצמה אישית.
מותג יכול להחליט שהוא מייצר אפליקציה שתענה על יותר מצורך אחד
- צרכי שוק – בשלב זה נרד לפרטים ונגדיר באופן מדוייק מה הצורך הרלוונטי בשוק , עליו אנחנו אמורים לענות
- קהל יעד – שלב זה הוא אחד החשובים ודורש הגדרה של קהל היעד לו מיועדת האפליקציה. אין מדובר בהגדרה מאפיינים סוציואקונומיים בלבד אלא ירידה לפירוט שיאפשר לנו לבנות פרופיל יעיל של לקוחותינו – מי הם , מי חבריהם, מה תחומי העניין שלהם, באילו קבוצות פעילים ברשתות החברתיות, על מי הם משפיעים , ממי הם מושפעים, הרגלי צריכת המדיה שלהם, הרגלי הקניות הדיגטליות שלהם וכדומה.
- תועלות – רשימה של תועלות עבור צרכנים איתם אנחנו רוצים לייצר מערכת יחסים
- אסטרטגיית מוצר road map שלב זה כולל הגדרה של מאפייני האפליקציה ואת מפת הפיתוחים לשנה הקרובה.
- סביבת תחרות – בשלב זה נייצר טבלת מתחרים בכוללת שלושה מתחרים וחמישה פרמטרים המשווים בין ההיצע שאנחנו נותנים לבין היישומים והערך שמתחרים כוללים באפליקציית המובייל שלהם. מתוך טבלת השוואה זו , נגזור USP – הצעת מכר יחודית עליה נבסס את אסטרטגיית התקשורת במהלך קידום האפליקצייה .
- יעדים – לפני שיוצאים לדרך, נגדיר יעדים כמותיים ואיכותיים : מספר הורדות לשנה הראשונה לפעילות, משתמשים יומיים/ שבועיים/ חודשיים, נתוני שימוש למשתמש, נתוני נטישה, נתוני הסרה, קצב הצטרפות בקורלציה עם פעילות שווקית שתיעשה, טיפולוגיה של משתמשים על בסיס נאמנות ואופי צריכת תוכן באפליקציה ,
- מודלים עיסקיים – יש מקרים בהם מותג משתמש בפלטפורמה רק לחיזוק המותג או קידום מוצרים. יש מותגים המשלבים גם מודל עיסקי המייצר מודל הכנסות חדש לחברה. מודל עיסקי יכול להיות מבוסס על פרסום, טרנזאקציות או פורמטים שונים של תשלום מצד משתמשים. מודל זה צריך כמובן להיקבע עם ההשקה ויכול להשתנות לאורך הדרך.
- תכנית הגעה לשוק – GTM – בשלב זה , אחרי שסוכמו קהלי היעד , היתרונות והיעדים צריך להגדיר תכנית מדוייקת ומפורטת של השקה ושווק רציף . השלב הראשון יעסוק ביצירת תנועה לחנות האפליקציות בכדי להוריד את אפליקציית המותג. יצירת הורדות תתחיל ביצירת מודעות – פרסום, יחסי ציבור, פעילות ברשתות החברתיות, פעילות של שווק מבוסס תוכן . כל אלו ירכיבו את תכנית ההגעה לשוק. השלב הבא יתמקד ביצירת שימור משתמשים . זאת נעשה בעקר באמצעות תוכן מעל ערך, יצירת טריגרים לחזרה לאפליקציה ופעילות אינסנטיב להפצה ושיתוף חברים.
- תקציב – פעילות המובייל של המותג או החברה היא בדרך כלל חלק מתקציב הפיתוח והשווק הכללי של החברה. יש צורך להגדיר תקציב פיתוח, תחזוקת תוכן, כוח אדם, תשתיות וטכנולוגיה,תקציב קידום ברשתות החברתיות, קידום באמצעות קמפיינים במובייל, שיתופי פעולה עם אפליקציות רלוונטיות אחרות , תקציב יחסי ציבור , פעילות שווק באמצעות משפיענים ובמידת הצורך גם תמיכה מאמצעי מדיה אופליין.
מאוד חשוב לנהל את כל הפעילות באמצעות פלטפורמות ניהול אפליקציות , מדידה ואנאליטיקס דוגמת :
כתיבת תגובה