ידוע שהתפתחויות טכנולוגיות כפי שכולנו עדים להן בשנים האחרונות, משפיעות באופן מהותי על הדרך בה אנחנו צורכים מדיה ותוכן. מערכת היחסים המאפיינת את המשולש : יצרני תוכן – מותגים – צרכנים, משתנה ומתפתחת בצורה שמעמידה את הצרכן במרכז . הכוח עובר באופן ברור לצרכנים. יש להם יותר בחירה, יותר קונטרול, יותר אלטרנטיבות.
השינויים על ציר זה, ישנו את תעשיית המדיה וימצבו אותה מחדש על בסיס 6 עוגנים מרכזיים :
Publishers: DDP –Detachable Digital Publishers
עובדה ידועה היא שצעירי דור ה Y&Z אינם מבקרים באתרים כמו פעם. את עקר המידע והתוכן הנחוץ להם הם מקבלים תוך כדי תנועה ברשתות החברתיות. פאבלישרס מרגישים את התנועה הדלילה מצד הסגמנט החשוב הזה, ומתחילים ליישם אסטרטגיה של פירוק תכנים והפצתם בתצורה של ערוצים קטנים ברשתות החברתיות ובתוכנות מסרים כמו סנפצ'אט או וויבר.
אסטרטגיה זו הופכת אותם מפאבלישרס דיגיטליים ל – Detachable Digital Publishers- DDP – זהו הזן החדש של חברות מדיה – הם אינם יכולים להביא משתמשים צעירים אליהם ולכן מנסים להביא את התוכן אל המשתמשים. הם עושים זאת על ידי יצירת ערוצים קטנים – והפצתם ברשתות החברתיות.
מותגי על כמו CNN, NBC ו Hearst Media השיקו ערוצי תוכן יעודיים למשתמשי סנפצ'אט. הפורמט החדש יהפוך את חברות המדיה לחברות תוכן ויעמיק את התמחותן בהפצת תכנים ויצירת פתרונות מונטיזציה "רחוקים מהבית".
Content nature: Snackable content & Visualization
התכנים בעידן הדיגיטלי, הופכים להיות קצרים ומותאמים לקהל יעד תזזיתי. המונח Snackable Content – יאפיין את תעשיית הדיגיטל תוך התאמתו לקהל יעד המאופיין ברמת קשב קצרה וכמובן התאמתו לפלטפורמה המובילה – טלפונים חכמים. יצרני תוכן צריכים לקחת בחשבון את העובדה שכל תוכן צריך לעמוד בדרישות שלושת ה"אסים" : Snackable- Shareable – Searchable
יצרני תוכן צריכים לחשוב על התאמתו של התוכן לדרישות של מנועי חיפוש, בניית התוכן בצורה שתאפשר הפצה קלה וכמובן יצירתו בצורה מכווצת ולעיסה.
Brands think Like publishers
מותגים מבינים שאין להם אפשרות לנהל פעילות שווק יעילה ללא יצירת מערכת יחסים עם לקוחות וצרכנים פוטנציאליים ואין אפשרות לייצר מערכת יחסים מהסוג האפקטיבי הזה , ללא הבאת ערך למשתמשים. זה אומר כניסה אסטרטגית לתחום התוכן. מותגים החפצים חיים והצלחה , מתחילים לחשוב כמו פאבלישרס. במצב השוק כיום, יש להם יתרון אחד על הפאבלישרס המסורתיים : יש להם משאבים ותקציבים ליצירת תוכן, רכישתו והפצתו .
תעשיית המדיה המסורתית עוברת טלטלה בעקבות כניסתן של רשתות חברתיות לחיינו. חלק משמעותי מהשחקנים המסורתיים נחלשים וחלקם ייעלמו. מותגים שיטמיעו אסטרטגיית תוכן חכמה יוכלו להיכנס למגרש ולקחת בעלות על תחום או סגמנט הרלוונטי להם. לדוגמא : רדבול הפכו לפאבלישר המוביל בתחום של ספורט אקסטרים. אמריקן אקפרס לקחו בעלות על תכנים ותמיכה לעסקים קטנים. במהלך השנים הקרובות, מותגים מכל סוג וגודל, יטמיעו חשיבת פאבלישרס כחלק מאסטרטגיית השווק שלהם ויעצבו מחדש את תעשיית המדיה.
Permission based Content Distribution
יצירת תוכן היא עוגן לכל פעילות שווקית בעידן החדש, אבל מטלה זו מורכבת גם ובעקר ביכולת של יצרן התוכן להפיצו לקהל הנכון. הפצה והגעה לקהל היעד מבוססת על מונח עוגן במערכת יחסים דיגיטלית : Permission . כל מסר – אם זה פרסומת או תוכן – יוכל להגיע ליעדו רק אם הנמען הדיגיטלי נתן הרשאה לדיאלוג מסוג זה. בעידן של צפיפות מסרים ומאבק רציף על רמת הקשב של הקהל, הרשאה היא תנאי בסיסי לכל מהלך – אם צרכן לא נתן למותג הרשאה לקבלת מסר, אין תכלית למהלך מסוג זה. החדשה הטובה למותגים היא שיש צמתים רבים בהם הם יכולים לקבל את האשור המוקדם מצידם של לקוחות – הורדה של אפליקציית מובייל נחשבת להרשאה , הרשמה לבלוג המותג, אשור חברות בפייסבוק, לקוח שעוקב אחרי מותג באינסטגרם או טוויטר, הרשמה לאתר המותג מייצרת מערכת יחסים מבוססת הרשאה.
במילים אחרות – אם אין הרשאה – אין מערכת יחסים. מצד שני – יש הרבה אופציות ליצירת מערכת יחסים מבוססת הרשאה.כל מה שצריך לעשות הוא לייצר תוכן בעל ערך לקהל מוגדר ומאופיין.
Immersive Content (playful experience): Virtual Reality & Augmented Reality
בשנים הקרובות יבואו טכנולוגיות VR&AR לידי ביטוי נרחב יותר ביצירת תוכן ומהלכים שווקיים. ההערכה שלי היא שמציאות רבודה תהיה נפוצה יותר ויעילה יותר בכל הקשור לפעילות תוכן ושווק מאחר והיא מייצרת הזדמנות להנגשת שכבות תוכן וערך על גבי השכבה הבסיסית של המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה.
יישומי AR הגיעו כבר עכשיו לשלב הבשלות ועקר כוחם הוא בפשטותם ובערך שהם עשויים לייצר עבור צרכנים , מותגים ובעלי תוכן . זה יכול לבוא לידי ביטוי ביישומים כמו הכוונה, מידע אודות עסקים ומסעדות תוך כדי תנועה , מידע אודות יצירות אומנות במוזיאון , אינטראקציה עם מוצר ומרכיביו בנקודת מכירה או מרחוק, משחקיות רב חושית או ישומים של לימוד אינטראקטיבי .
הכל מוכן להנגשה הרב שכבתית ולחווייה עשירה יותר של תוכן מכל סוג.
Rewards based relations with users
תחום התוכן – כמו גם תחומי עשייה אחרים – יושפע מטכנולוגיית בלוקצ'יין בכך שיטמיע יותר ויותר אפשרויות מיקרו פיימנטס מבוססות טוקנים. יישומים אלה ישנו את אופי התכנים ובעקר ישנו את מערכת היחסים שבין חברות המדיה והתוכן לבין המשתמשים. הרעיון הוא לתגמל צרכנים המיצרים תוכן ( UGC ) עבור תרומתם, כמו גם צרכנים הקוראים תוכן ומעורבים בו באמת . יצרני תוכן יהפכו לפלטפורמות תוכן המתגמלות כותבים במטבעות וגם את מפיצי התוכן ושאר הפעילים בקהילה. הפורמט פשוט – למי שיש יותר טוקנים , יש לו השפעה יותר משמעותית באתר. התוכן שלו יהיה מקודם, התגובות שלו מושמעות יותר .מי שפעיל יותר מקבל יותר טוקנים מהמערכת ( ניתן גם לקנות טוקנים).
ששת עוגני התחדשות מרכזיים אלו של תעשיית המדיה והתוכן , מחייבים את השחקנים הרלוונטיים להיערך מבחינה טכנולוגית, רעיונית ושווקית לעידן החדש.
כתיבת תגובה