במשך שנים התעסקה תעשיית השווק במונח positioning – שמשמעותו הפשטנית היא – יצירת מהלכים מתוכננים שתכליתם לבנות תדמית וזהות נתפסת של החברה ומוצריה בקרב צרכנים או קהל היעד הרלוונטי לחברה שלכם.
ההשפעה הראשונית של פלטפורמות דיגיטליות על תחום זה היתה בכך שמיצוב הפך להיות ממשהו שנוצר על ידי מותגים למשהו שנוצר ברשתות.
יותר מאשר חברות שלטו במיצובן , תיבת התהודה הקרויה רשתות חברתיות, יצרה את התשתית להיווצרותו של המיצוב המותגי. במילים אחרות – מותג יכול להשקיע משאבים רבים בניסיונות להשפיע על התפיסה שלו בקרב צרכנים , אבל ההשפעה האמיתית תגיע מהשיח שבין אנשים לגבי אותו מותג. המונח הדומיננטי באקדמיה סביב טרנד זה הוא SPOQ – Social Proof Of Quality – סך החוויות שיש לאנשים בעקבות אינטראקציה עם המותג שלכם , ישפיע יותר מכל דבר אחר על תפיסות והעדפות של צרכנים פוטנציאליים .
השלב השני של השפעת הפלטפורמות הדיגיטליות על תחום המיצוב , מקבל תאוצה בשנה האחרונה בדמות המונח depositioning –
מותגים גילו את האפשרות שלהם להשפיע על זהות ותפיסת צרכנים לגבי המתחרים שלהם .
מהלכי deposition כנגד מתחרים , לא יכולים להתבסס על קמפיינים פרסומיים אלא , בעקר על הפעלה של long tail activity – ברשתות החברתיות תוך הטמעת פעילות משפיענים, גרילה מרקטינג וכמובן שימוש בלקוחותיכם כסוכני הפצה של מסרים המשנים תפיסות לגבי המוצר המתחרה .
מה שמחזיר אותנו שוב לצורך לבסס את פעילות השווק שלכם על בניית מערכת יחסים עם קהל היעד שלכם ( זה שגם יפיץ את הבשורה) והטמעה של פעילויות שישביחו את היכולת שלכם לשלוט ב SPOQ Index של חברתכם .
כתיבת תגובה